<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן ס"ח</h1>
<h2>דף עה.</h2>
דין להצריך ניגוב לגת, אם לא שהה י"ב חודש כרשב"ג, העדשים והלולבים מדיחם. פירש רש"י עדשים היינו גת עצמה שקורין פרשואי"ר, ועל זאת המשנה יש לסמוך שאין צריך אפר לגת, מדפשיט מיניה רבי אבהו, ולא אמר ליה זו אינה משנה. דקתני בה דסגי לגת בהדחה ומתניתין דקתני דבעי ניגוב, ש"מ קמו בה רבנן בתראי ופשטי הילכתא כותיה. ורבי ורשב"ם אומר אינה ראייה, משום דבתוספתא [טהרות פי"א ה"י] מנגבו. ונראה שאותה גירסא עיקר. שאינה חולקת על המשנה. ור"ת פירש אפילו לגירסא של רש"י דגרסינן מדיחם אינה ראייה. כי העדשים אינן גת עצמה שקורין מי"ט, אלא טיט מגובל חד וגדול כמו ריחים ועגולה כמו עדשה ומשימין אותו על הענבים או על הזיתים כדי להכביד. וכן פירש הערוך ובאלפא ביתא דרבי מכיר, ור"ח פי' שהיא אבן גדולה לסחוט עליה ענבים או זיתים. מ"מ בין לפירוש ר"ח בין לפירוש הערוך אין להביא ראייה שהגת אינה צריכה ניגוב. אע"פ שסוחטין עליה ענבים כמו שפי', מ"מ אינן מכניסין כמו גת, ולפיכך די לו בהדחה. ומרשב"ג דאמר מניח מגת לגת ומבד לבד, ומדמפרש תלמודא דמילתא ש"מ דהכי הלכתא. אבל אינו נראה דאפילו אין הילכתא מנין שלא יהא צריך ניגוב לגיגית שלנו.
